| שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה׃ | 1 |
| יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקֹות פִּיהוּ כִּי־טֹובִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן׃ | 2 |
| לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טֹובִים שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ עַל־כֵּן עֲלָמֹות אֲהֵבוּךָ׃ | 3 |
| מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ׃ ס | 4 |
| שְׁחֹורָה אֲנִי וְנָאוָה בְּנֹות יְרוּשָׁלִָם כְּאָהֳלֵי קֵדָר כִּירִיעֹות שְׁלֹמֹה׃ | 5 |
| אַל־תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ־בִי שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת־הַכְּרָמִים כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי׃ | 6 |
| הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ׃ | 7 |
| אִם־לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים צְאִי־לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן וּרְעִי אֶת־גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנֹות הָרֹעִים׃ ס | 8 |
| לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי׃ | 9 |
| נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִים צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים׃ | 10 |
| תֹּורֵי זָהָב נַעֲשֶׂה־לָּךְ עִם נְקֻדֹּות הַכָּסֶף׃ | 11 |
| עַד־שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבֹּו נִרְדִּי נָתַן רֵיחֹו׃ | 12 |
| צְרֹור הַמֹּר דֹּודִי לִי בֵּין שָׁדַי יָלִין׃ | 13 |
| אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר דֹּודִי לִי בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי׃ ס | 14 |
| הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יֹונִים׃ | 15 |
| הִנְּךָ יָפֶה דֹודִי אַף נָעִים אַף־עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה׃ | 16 |
| קֹרֹות בָּתֵּינוּ אֲרָזִים [רַחִיטֵנוּ כ] (רַהִיטֵנוּ ק) בְּרֹותִים׃ | 17 |
