| וידבר . יהוה . אל . מושה . לאמור | 1 |
| צו . את . בני . יסראל . וישלחו . מין . המחנה . כל . צרוע . וכל . זב . וכול . טמא . לנפש | 2 |
| מיזכר . עד . נקבה . תשלחו . אל . מיחוץ . למחנה . תשלחום . ולוא . יטמאו . את . מחניהם . אשר . אני . שוכן . בתוכם | 3 |
| ויעסו . כן . בני . יסראל . וישלחו . אותם . אל . מיחוץ . למחנה . כאשר . דיבר . יהוה . אל . מושה . כן . עסו . בני . יסראל | 4 |
| וידבר . יהוה . אל . מושה . לאמור | 5 |
| דבר . אל . בני . יסראל . איש . או . אישה . כי . יעסו . מיכל . חטואת . האדם . לימעול . מעל . ביהוה . ואשמה . הנפש . ההיוא | 6 |
| והיתודו . את . חטאתם . אשר . עסו . והשיב . את . אשמו . ברואשו . וחמישיתו . יוסף . עליו . ונתן . לאשר . אשם . לו | 7 |
| ואים . אין . לאיש . גואל . להשיב . האשם . אליו . האשם . המושב . ליהוה . לכוהן . מילבד . איל . הכיפורים . אשר . יכפר . בו . עליו | 8 |
| וכל . תרומה . לכל . קדשי . בני . יסראל . אשר . יקריבו . לכוהן . לו . יהיה | 9 |
| ואיש . את . קדשיו . לו . יהיו . איש . אשר . יתן . לכוהן . לו . יהיה | 10 |
| וידבר . יהוה . אל . מושה . לאמור | 11 |
| דבר . אל . בני . יסראל . ואמרת . אלהם . איש . איש . כי . תיסטה . אישתו . ומעלה . בו . מעל | 12 |
| ושכב . איש . אותה . שיכבת . זרע . ונעלם . מעיני . אישה . וניסתרה . והיא . ניטמאה . ועד . אין . בה . והיוא . לוא . ניתפסה | 13 |
| ועבר . עליו . רוח . קינאה . וקינא . את . אישתו . והיוא . ניטמאה . או . עבר . עליו . רוח . קינאה . וקינא . את . אישתו . והיא . לוא . ניטמאה | 14 |
| והביא . האיש . את . אישתו . אל . הכוהן . והביא . את . קרבנה . עליה . עסירית . האיפה . קמח . סעורים . לוא . יצוק . עליו . שמן . ולוא . יתן . עליו . לבונה . כי . מינחת . קנאות . הוא . מינחת . זיכרון . מזכרת . עוֹן | 15 |
| והיקריב . אותה . הכוהן . והעמידה . ליפני . יהוה | 16 |
| ולקח . הכוהן . מיים . קדושים . ביכלי . חרס . ומין . העפר . אשר . יהיה . בקרקע . המישכן . יקח . הכוהן . ונתן . אל . המיים | 17 |
| והעמיד . הכוהן . את . האישה . ליפני . יהוה . ופרע . את . רואש . האישה . ונתן . על . כפיה . את . מינחת . הזיכרון . מינחת . קנאות . היוא . וביד . הכוהן . יהיו . מי . המרים . המאררים | 18 |
| והישביע . אותה . הכוהן . ואמר . אל . האישה . אים . לוא . שכב . איש . אותך . ואים . לוא . סטית . טומאה . תחת . אישך . הינקי . מימי . המרים . המאררים . האלה | 19 |
| ואת . כי . סטית . תחת . אישך . וכי . ניטמאת . ויתן . איש . בך . את . שכבתו . מיבלעדי . אישך | 20 |
| והישביע . הכוהן . את . האישה . בישבועת . האלה . ואמר . הכוהן . לאישה . יתן . יהוה . אותך . לאלה . ולישבועה . בתוך . עמך . בתת . יהוה . את . ירךך . נופלת . ואת . ביטנך . צבה | 21 |
| ובאו . המיים . המאררים . האלה . במעייך . לצבות . בטן . ולנפיל . ירך . ואמרה . האישה . אמן . אמן | 22 |
| וכתב . את . האלות . האלה . הכוהן . בספר . ומחה . אל . מי . המרים | 23 |
| והישקה . את . האישה . את . מי . המרים . המאררים . ובאו . בה . המיים . המאררים . למרים | 24 |
| ולקח . הכוהן . מיד . האישה . את . מינחת . הקנאות . והניף . את . המינחה . ליפני . יהוה . והיקריב . אותה . אל . המיזבח | 25 |
| וקמץ . הכוהן . מין . המינחה . את . אזכרתה . והיקטיר . המיזבחה . ואחר . ישקה . את . האישה . את . המיים | 26 |
| והישקה . את . המיים . והיתה . אים . ניטמאה . ותימעול . מעל . באישה . ובאו . בה . המיים . המאררים . למרים . וצבתה . ביטנה . ונפלה . ירכה . והיתה . האישה . לאלה . בקרב . עמה | 27 |
| ואים . לוא . ניטמאה . האישה . וטהורה . היוא . וניקתה . וניזרעה . זרע | 28 |
| זואת . תורת . הקנאות . אשר . תיסטה . אישה . תחת . אישה . וניטמאה | 29 |
| או . איש . אשר . תעבור . עליו . רוח . קינאה . וקינא . את . אישתו . והעמיד . את . האישה . ליפני . יהוה . ועסה . לה . הכוהן . את . כל . התורה . הזואת | 30 |
| וניקה . האיש . מעוֹן . והאישה . ההיוא . תיסא . את . עוֹנה | 31 |
